אני מזמינה אתכם בזה להיחשף אל מציאות אחרת. להיכנס לעולם שבו חיים תלמידי בית הספר שלנו והוריהם, השייכים ולא שייכים בו-זמנית לסביבתם ולמדינתם וכל העת תרים בשקיקה אחר עוגנים של דעת, של קשר, של חוזקה, רבים ככל שנוכל להעניק להם בשנות חינוכם: דעת כדי להיות רלוונטיים לזמנם ; קשר מודע ובעל תובנות אל הסביבה הקרובה שלו על מורכבותה, וחוזקה להיות הם עצמם מודעים לייחודם וגאים בו. בתוך המערכת החינוכית שאנו יוצרים עלינו להפוך לאורח חיים את הקיום המושכל של הפרדוקס בין העמקת השימור לבין הטמעת החידוש היזמות והחדשנות.

אני מזמינה אתכם להצטרף אלי למסע של גילוי שעובר על תלמידינו ועלינו מדי יום: כמוהם כנסיך הקטן המחפש את השושנה –כך מחפשים הם את זהותם על כל מורכבותה, וכמו הטייס אנו המבוגרים מנסים לעזור להם להגיע אליה.
הניסוי מהווה מודל להפיכת נטל שפות ומפגש תרבויות - שהוא אינהרנטי לבית-ספרנו -  להזדמנות עבור התלמיד: להתעצם, להתגבש ולצאת מחוזק אל בית-הספר התיכון. תהליך זה יוכל להתבצע רק אם תימשך עבודת החקר על שורשי הקשיים של התלמידים, החשיבה על הדרכים הנכונות לטפל בהם בעזרת אנשי מקצוע מהתחומים השונים (בלשנות, פסיכולוגיה התפתחותית ומומחים להוראת הקריאה) והשיתוף היומיומי של ההורים אשר ללא אמונם, הבנתם והסיוע המעשי שהם מגישים, אין קיום לניסוי.

בחפשכם את הדרך בסבך הסתירות שיעלו מתיאור המציאות של בית-ספרנו ומהצעתנו לניסוי, ראו אל מול עיניכם את התלמיד, את הוריו, ואת המורה האמור לסייע בידיהם להגיע אל מושאי חיפושיהם. 

מתוך מאמר שכתבתי ל,אלבוסתאן" כתב עת בנושאי חינוך, חברה ותרבות במגזר הדרוזי והצ'רקסי גליון מס' 1 2003
 
בחיבורו על החינוך הצ'רקסי בכפר קמא ממליץ מנברג שהחטיבה "תהיה אחראית מבחינה פדגוגית לפיתוח תכנית לימודים בית-ספרית (תלב"ס) של המורשת הצ'רקסית" (מנברג  ע' 11), ושחטיבת הביניים בכפר-קמא תדגיש את לימודי השפות (עפ"י חוזר מיוחד שכפול /31 ע"ע 7 )". המטרה בהקמת בתי ספר אלה היא להביא לשימור שפת האם ולתת לתלמידים ישראליים בעלי כשרונות לשפות ומודעות לשונית להיחשף לשפות ולתרבויות חדשות, בד בבד עם הקניית אוריינות כתובה ודבורה בעברית, ותשתית תרבותית ישראלית. זאת בהניחו את הצרכים הבסיסיים הסותרים שבה נמצאים אנשי הכפר: הצורך לשימור הזהות האתנית וטיפוח התרבות המיוחדת בכפר מחד גיסא, והצורך להתערות בחברה הישראלית ולהיות בה אזרחים שווי זכויות וחובות, מאידך גיסא.
    בשנתיים הראשונות התרכזה העבודה בבניית מסגרת לתכנית הלימודים המותאמת (תלב"ס). סל השעות הותאם לציפיות ההורים, לדרישות תכניות הלימודים המקובלות בתחומי הדעת השונים ולעיצוב דרך חינוכית בהטמעת נהלים ובבניית צוות מורים. מקום מיוחד בחשיבותו ניתן מראשית הקמת החטיבה בכפר לקשר עם ההורים ולבניית האמון של ציבור זה.
    לאחר תום חבלי הלידה הראשונים יכול היה צוות המורים להתפנות לטפל בבעיות הלמידה והרגלי הלמידה. כבר בראשית העבודה הבחין הצוות, שקיימת בעיית מוטיבציה ללימודים בקרב אחוז נכר מהתלמידים, על רקע כישלונות חוזרים ונשנים בלמידה. המטרה הייתה לצרף יותר תלמידים לתהליך הלמידה באורח אמיתי, ולמנוע במידת האפשר נשירה בהמשך המסלול. לכן, התמקדה החשיבה בעבודה יומיומית לשיפור הישגים ובחיזוק האמונה של התלמיד ביכולתו להצליח בלמידה. ידוע הקשר בין מוטיבציה ללימודים  לבין זהות עצמית מוגדרת, ולכן היה חשוב לפתח אווירה אפקטיבית, מעודדת הצלחה. הופנברג- צרפתי (2000) מצטטת את ג'יי אמברג     
(The Learning Skills Handbook ): "כדי להצליח בבית-הספר עליך להרגיש בשליטה על מערכת הלימודים שלך … עליך להפסיק לחשוב על בית-הספר כמשהו שקורה, משהו ש 'עושים לך'". פוקטה (Puchta 1999 ) דן בהשפעה המשמעותית שיש לאמונה חזקה של התלמיד ביכולותיו וכמו כן להשפעה שיש לזהות עצמית מוגדרת על תוצאות הלמידה של התלמידים, ובעיקר, בהשפעתן של הנ"ל על המוטיבציה וההערכה העצמית. הוא מניח שתלמידים בעלי ביטחון בכוחות עצמם הנם בעלי בסיס טוב יותר להצלחה מאשר אלה שמשוכנעים שהם כשלון. לדבריו "המוטיבציה ללמידה מושפעת בבירור ממידת הביטחון של התלמידים ביכולתם להשיג. "
לאור כל זאת נערך הצוות  להיות קשוב לתלמיד, וכל פניה טופלה ללא דיחוי. האווירה שנוצרה הייתה של קבלה, של מתן תנאים ללמידה מתוך רצון משותף להגיע להישגים. המחנכים ליוו את התלמידים ושמרו על קשר ישיר ושוטף עם ההורים במטרה לשתף אותם באחריות ללמידה של ילדיהם. ההורים היו מדווחים על איחורים, הפרות משמעות או אי הכנת שיעורי בית,שכן היה ברור שלצד המוטיבציה הפנימית, יש לעבוד גם על הרגלי הלמידה, משמעת לימודים וקשר עם ההורים. כדי להטמיע את כל אלה ניסינו להקפיד בקלה כבחמורה, ולהעביר את המסר שלמרות האינטימיות הנובעת ממספר התלמידים הקטן של בית הספר בראשיתו קיימת מסגרת ברורה בעלת חוקים ותביעות מוגדרים..

    ואמנם, לקראת סיום שנת הלימודים השלישית הייתה הרגשה שמחזור ב' הוא מחזור שבו התפלגות ההישגים היא נורמטיבית, וכל התלמידים נקלטו בבתי ספר תיכוניים. בעת כתיבת מאמר זה סיים מחזור ב' שנת י"ב בבתי ספר התיכוניים, והנתונים  מצביעים על כך ש 90% מבוגרי החטיבה ניגשו לבחינות הבגרות.
    עם פתיחת השנה הרביעית לפעילות החטיבה, התבלט הצורך להעמיק את העבודה בתוך הצוות ועם התלמידים על הנושאים שבגינם הוקמה החטיבה – שהם מהות בית-הספר. הורגש צורך לנסח את מטרות בית-הספר מחדש בתוך הצוות ועם ההורים.
    צוות המורים המתגבש, שהורכב ממורים צ'רקסיים מקומיים וממורים יהודים וערבים שהגיעו מן הסביבה, החליט, לאחר שלוש השנים הראשונות לקיומו, לנסות לבנות מודל חינוכי מותאם לצרכים של תלמידי החטיבה, לעמוד מאחוריו וליישמו.. הובן שהכרחי שתיעשה הגדרת מטרות מחודשת ויחל תהליך של הגדרת ייחודו של בית הספר. כמו כן התגבשה ההבנה שהפעילות שנעשית באופן לא שיטתי בתחום המורשת ובתחום הוראת הלשונות צריכה להעמיק ולקבל ביטויים כלל מערכתיים, ושיש להבנות את הפעילות בשני תחומים אלה באופן ספירלי. ללא אלה יהפוך בית הספר לבית ספר חסר ייחוד, וקיומו ככזה יהיה תלוי על בלימה.