סיפור המקום


קבוצת קלנדיה

ב- 1912 מחליטים כמה מנכבדי ירושלים לקנות קרקעות בצפון ירושלים . משלחת מבאי-כוח חברת הכשרת-הישוב, המשרד הארצישראלי נפגשת עם מתווך ערבי לרכישת אדמות בקלנדיה, ביר נבאלה וג'דירה.
ביולי - 1912 נחתם החוזה הראשון בין ד"ר רופין והמתווך הערבי. ב- 1914 מגיעה למקום "קבוצת קלנדיה" - קבוצת האחזות המתיישבת בקלנדיה בבית המוכתר במטרה לטפל בנטיעות, להכשיר את הקרקעות שנקנו, לבוא בדברים הערבים לקניות נוספות ולהראות את הנחלה לקונים פוטנציאליים.
תנאי הקבוצה קשים מנשוא, הכשרת הישוב משלמת את שכרם, הם מחזיקים מעמד פחות משנה ונוטשים בפרוץ מלחה"ע ה- I עקב התנאים הקשים והחשש שיגויסו לצבא התורכי. הם מתפזרים למושבות הדרום .
(ביניהם: לוי אשכול, יעקב פת, מאיר רוטברג, ברל כצנלסון ועוד..סה"כ 10 פועלים).
בשנות המלחמה, האדמות והמטעים נשארו בהשגחה חלקית של ברוזה ממוצא וערביי קלנדיה.
בדצמבר 1919 - מגיע למקום גרעין חדש של "קבוצת עבודה" המתיישב אף הוא בבית המוכתר, הקבוצה מעבדת את האדמות ושותלת את חורשת האורנים.
הצמרת הציונית רואה בקבוצה גורם זמני לכיבוש הקרקע והכשרתו, עד שיוחלט מה ייעשה בו. הקבוצה הופכת בהמשך למושב עובדים שייקרא "עטרות".
מהמסמכים אנו למדים שהשימוש בשם עטרות מתחיל ב-1922. רשמית קבלה עטרות את אישור השם מהנציב העליון ב- 1924.



ראשוני עטרות ליד הצריף הראשון, ראשית שנות ה-20

תוכן עניינים