וכך מסופר בגמרא על בתו של ר' חנינא בן דוסא:

  פעם אחת, בערב שבת בין השמשות (לאחר כניסת השבת),

 ראה רבי חנינא בן דוסא את בתו שהיא עצובה.

 אמר לה: בתי, למה את עצובה?

 אמרה לו: כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן,

 והדלקתי ממנו נר שבת.

 (ראה ר' חנינא את הצער הגדול של בתו על נר השבת שיכבה,

 וידע שגם ה' רואה בצערה ואולי ירחם עליה ויעשה לה נס.)

 אמר לה: בתי מה אכפת לך (ממה את חוששת)?

 מי שאמר לשמן שידלק, יאמר לחומץ שידלק.

 (ר' חנינא מלמד את בתו כי ה' ברא את השמן כחומר דליק

 וברצונו של ה' אפילו החומץ ידלק ויאיר.)

 ומה קרה לנר החומץ?

 תנא (=למדו): היה דולק והולך כל היום כולו, עד למוצאי שבת,

 עד שהביאו ממנו אור לנר ההבדלה.(מסכת תענית דף כ"ה, עמ' א')

עבודה א'

 מה קרה לבתו של ר' חנינא בן דוסא שבוע לאחר הנס?

לפניכם כמה השערות. ציינו איזו השערה נראית לכם ביותר.

תוכלו לדרג את ההשערות וכן להוסיף השערה משלכם.

אפשר לדרג כך:

(1) נראית לי מאוד

(2) נראית לי

(3) אינה מתקבלת על דעתי.

 

ההשערות

א. בתו של ר' חנינא זהירה מאוד לא להחליף שמן בחומץ.

ב. הבת חושבת: אולי אנסה שוב להדליק נר שבת בחומץ?

ג. הבת מדליקה נר של שמן, ולאחר הברכה היא מוסיפה:

   "מודה אני לפניך, מלך העולם, שאמרת לנר החומץ שלי לדלוק."

ד. הבת שכחה את כל העניין, ומדליקה נר שבת כרגיל.

 

עבודה ב'

 בחרו אחת מן ההצעות:

1. הכינו הצגה על ר' חנינא ועל בתו.

2. חברו שיר על בתו של ר' חנינא.

3. דמיינו שהייתם אצל בתו של ר' חנינא באותו ערב שבת.

ספרו מה ראיתם, מה שמעתם, מה הרגשתם.