קידוש החודש

בימי המשנה נהגו אבותינו לקבוע את ראשי החודשים

על פי עדות ראייה של מולד הלבנה .

באו עדים לבית דין והעידו כי ראו את הלבנה בחידושה ,

ועל פי עדותם בית דין קבע שיש לקדש את החודש .

פעמים לאחר עשרים ותשעה ימים של החודש שקדם

לו ופעמים לאחר שלושים יום .

אם לא הופיעו עדים להעיד על חידוש הלבנה

לאחר עשרים ותשעה יום , בית הדין לא נזקק

לעדות ,

אלא קבע את ראש החודש הבא שלושים יום לאחר החודש שחלף

( שכן לפי הלוח העברי , לא ייתכן חודש למעלה משלושים יום ) .

לאחר קידוש הלבנה על ידי בית הדין בירושלים נשלחו שליחים

לכל תפוצות ישראל, ואלה הודיעו בכל מקום ומקום מהו המועד

שבו חל ראש חודש , ועל פי קביעה זו ספרו את הימים בלוח השנה .

בימינו שאין סנהדרין , אין אנו מקדשים את החודש עפ"י ראיה

ועדות המתקבלת בבית הדין ,

אנו סומכים על אחרון נשיאי ישראל – הילל הנשיא ,

שהיה גדול בדורו ונסמך בארץ וכשראה שתוכפות הצרות ומתרבות הגזירות שהמלכויות גוזרות על ישראל

ושמתמעטים התלמידים שראויים לקבל סמיכה ,

עמד הוא ובית דינו , שהיו כולם " סמוכים "

וסידרו את חשבון החודשים והמועדים עד שיבוא אליהו הנביא

ועל זה אנו סומכים היום

( מתוך הבית היהודי )

שאלות חזרה

1) כיצד היו קובעים את ראשי החודשים בזמן הקדום ?

2) מי היה מכריז על קידוש החודש ?

3) מדוע יש חשיבות גדולה לתאריך בו מקדשים את החודש ?

4) כיצד היו מודיעים לכל התפוצות מתי ראש חודש ?

5) כיצד לדעתך היו מודיעים בימינו על קידוש החודש ?

6) מדוע הפסיקו עם מנהג זה ?

7) אם כן כיצד יודעים מתי ראש חודש בימינו ?

לחזרה לעמוד הראשי