קידוש החודש

 

בימי המשנה נהגו אבותינו לקבוע את ראשי החודשים

 על פי עדות ראייה של מולד הלבנה .

באו עדים לבית דין והעידו כי ראו את הלבנה בחידושה ,

 ועל פי עדותם בית דין קבע שיש לקדש את החודש .

פעמים לאחר עשרים ותשעה ימים של החודש שקדם

 לו ופעמים לאחר שלושים יום .

אם לא הופיעו עדים להעיד על חידוש  הלבנה

לאחר עשרים ותשעה יום , בית הדין לא נזקק

 לעדות ,

 אלא קבע את ראש החודש  הבא שלושים יום לאחר החודש שחלף

( שכן לפי הלוח העברי , לא ייתכן חודש למעלה משלושים יום ) .

 

לאחר קידוש הלבנה על ידי בית הדין בירושלים נשלחו שליחים

לכל תפוצות ישראל, ואלה הודיעו בכל מקום ומקום מהו המועד

שבו חל ראש חודש , ועל פי קביעה זו ספרו את הימים בלוח השנה .

 

בימינו שאין סנהדרין , אין אנו מקדשים את החודש עפ"י ראיה

ועדות המתקבלת בבית הדין ,

 אנו סומכים על אחרון נשיאי ישראל הילל הנשיא ,

 שהיה גדול בדורו ונסמך בארץ וכשראה שתוכפות הצרות ומתרבות הגזירות שהמלכויות גוזרות על ישראל

ושמתמעטים התלמידים שראויים לקבל סמיכה ,

עמד הוא ובית דינו , שהיו כולם " סמוכים "

 וסידרו את חשבון החודשים והמועדים עד שיבוא אליהו הנביא

ועל זה אנו סומכים היום                                            

 

                                         ( מתוך הבית היהודי )

 שאלות חזרה

1)    כיצד היו קובעים את ראשי החודשים בזמן הקדום ?

2)    מי היה מכריז על קידוש החודש ?

3)    מדוע יש חשיבות גדולה לתאריך בו מקדשים את החודש ?

4)    כיצד היו מודיעים לכל התפוצות מתי ראש חודש ?

5)    כיצד לדעתך היו מודיעים בימינו על קידוש החודש ?

6)    מדוע הפסיקו עם מנהג זה ?

7)    אם כן כיצד יודעים מתי ראש חודש בימינו ?

 

 

         לחזרה לעמוד הראשי