ההקמה של האוניברסיטה העברית בירושלים
הכין: מיכאל נסייר ו סמיר נסייר
סמל הישן של האוניברסיטה סמל חדש של האוניברסיטה
את הרעיון להקמת האוניברסיטה הגה צבי הרמן שפירא (לפני הקמת מדינת ישראל )
צבי הרמן שפירא שימש לפרופסור למתמטיקה בגרמנית. במאמרים שפרסם צבי הרמן שפירא בשנים 1882 ו 1884 קרא להקים אוניברסיטה יהודית, שבה שלוש פקולטות: דת, מדעי הרוח ומדעי הטבע. תוכנית זו התעכבה עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אולם ב 1918 עם רכישת אחוזת "גריי היל" על פסגת הר הצופים והנחת אבן הפינה לאוניברסיטה בירושלים בשנת 1918, נעשו צעדים חשובים בהתגשמות המטרה.
ב ז' בניסן תרפ"ה (באחד באפריל 1925), נפתחה האוניברסיטה העברית בירושלים בטקס חגיגי שנכחו בו ראשי התנועה הציונית, ובהם ד"ר חיים ויצמן, מן האבות המייסדים של האוניברסיטה וְלֶיַמִים נשיאה הראשון של מדינת ישראל, מנחם אוסישקין וד"ר י"ל מאגנס, הרבנים הראשיים, אנשי רוח כ"אחד העם", חיים נחמן ביאליק, ושאול טשרניחובסקי, שר החוץ של בריטניה והלורד בלפור, הנציב העליון הרברט סמואל ורבים מאנשי היישוב היהודי בארץ ישראל. שלושה מכוני מחקר נפתחו עם פתיחת האוניברסיטה - המכון למיקרוביולוגיה, המכון לכימיה והמכון למדעי היהדות.
עד 1947, התפתחה האוניברסיטה ורכשה לה מעמד נכבד של מוסד למחקר ולהוראה במדעי הרוח, מדעי הטבע, ברפואה, בחינוך ובחקלאות, ונפתחו תחומי לימוד ומחלקות חדשים. בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי היה לחלק מהאוניברסיטה, הוקמה הוצאת הספרים האוניברסיטאית ונפתח מרכז לחינוך מבוגרים. למעלה מאלף תלמידים למדו תורה מפי מאתיים חברי סגל. ב-1948 לאחר מלחמת העצמאות, גלתה האוניברסיטה ממשכנה בהר הצופים והשתכנה במבנים שונים ברחבי ירושלים, ובשנת 1953 החלה בניית הקריה החדשה בגבעת רם, בלב ירושלים. שנים אחדות לאחר מכן, החלה בניית המרכז הרפואי בעין-כרם, בשיתוף הסתדרות מדיצינית "הדסה". עד שנת 1967 נוספו עוד פקולטות ובתי ספר ומספר הסטודנטים היה יותר מ-12,500.
ביוני 1967, עם איחוד ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, הוחלט על חזרה להר הצופים. עבודות הבנייה והשיקום החלו זמן קצר לאחר מכן, ובשנת 1981, הסתיימה בניית הקריה בהר הצופים והפקולטות למדעי הרוח והחברה ויחידות המינהל הועברו אליה. הר הצופים חזר להיות קריית הלימודים המרכזית של האוניברסיטה. כיום, עם 24,000 סטודנטים הלומדים, בשבע פקולטות בארבעה קמפוסים פעילים, האוניברסיטה העברית גאה במקום שקנתה לה בין האוניבסיטאות הטובות בעולם.
הקשר של האוניברסיטה למשפחתי: סבא שלי היה מבין הראשונים שהגיעו ללמוד באוניברסיטה מנצרת בצפון בשנות החמישים, ועקבות זאת רכש לעצמו מעמד חשוב בחינוך בצפון והיה מנהל בית-ספר בנצרת במשך יותר מ 30 שנה. לימים הוא היה חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
האבא שלי בא ללמוד באוניברסיטה בהתחלת שנות ה 80 ולאחר לימודיו השתקע כאן בירושלים והקים משפחה כאן, עד עצם היום הזה.
קמפוס הדסה עין-כרם קמפוס גבעת רם