עץ האקליפטוס 

משפחה: הדסיים.

 

מקור השם "אקליפטוס" -"מכוסה היטב" בלטינית.

זאת בשל היות הפרח מכוסה היטב בטרם פריחתו.

במכסה קטן הנושר עם הפריחה.

פרי האקליפטוס נקרא הלקט- שם נשמרים הזרעים.

מקור העץ באוסטרליה, שם גדלים מאות מינים וכמה

סוגים הובאו ארצה.

 

כשהנפוץ מכולם "אקליפטוס המקור" על שם הבליטה

דמוית המקור בראשו.

 

האקליפטוס הובא ארצה במאה שעברה בעיקר לצורך

ייבוש הביצות ונקרא ע"י הערבים "עץ היהודים"

משום שהיהודים עסקו רבות בנטיעתו.

פרוייקט ייבוש הביצות   

כשהגיעו בעליה הראשונה התושבים הראשונים לחדרה,

לפני כ- 117 שנה. גילו כי האיזור מלא בביצות.

בשנת 1891 התנאים היו קשים ביותר והמתיישבים חלו בקדחת.

הקדחת גרמה לאבידות רבות בקרב המתיישבים בחדרה, הם

הבינו כי כדי להמשיך לחיות במקום עליהם ליבש מיד את

הביצות. בתחילה חשבו כי הקדחת מקורה ב"אויר רע" שפירושו

בצרפתית מלריה - שהוא שם מחלקת הקדחת.

 

כדי ליבש את הביצות חשבו הראשונים על רעיונות שונים.

הם נטעו עצי אקליפטוס רבים , את העצים הביאו מאוסטרליה

וחשבו שהם ישתו את מי הביצות, כך הקרקע תתייבש.

הם נטעו יותר ממיליון שתילים.

 

אך שורשי האקליפטוס שתו רק ממי התהום (מים עמוקים)

 ולא מהמים של הביצה שהיו על פני הקרקע ולא חדרו את תוך הקרקע.

 

פעולת השתייה של שורשי האקליפטוס היתה איטית ביותר,

לכן הבינו הראשונים שעליהם לחפש דרכים אחרות לייבוש הביצות.

הדרך הטובה מכולן לייבש את הביצות בחדרה היתה לנקז את המים:

חפרו תעלות בעומק רב והזרימו אותם לנחל חדרה ומשם לים.

את העבודות העיקריות לניקוז המים עשו המתיישבים כארבעים

שנה אחרי שעלו הראשונים על הקרקע.