להיות כאן ילד דברים שחוזרים וקוראים

    

בכפר קטן באירלנד חי ילד קטן עם אביו החכם.

כשגדל הילד והיה לנער צעיר החל לבוא הביתה אחרי מריבות עם ידידיו לספסל הלימודים, ולהתלונן באוזני אביו:

"ידידי שון אמר לי היום דברים מעליבים. אני מוכרח להתנקם בו."

אחרי כמה פעמים אמר לו אביו, "בוא נעשה ניסוי: הנה לך  פטיש, קרש וחפיסת מסמרים.

כל פעם שתתרגז ותרצה לפגוע במישהו, בוא הביתה, קח את הפטיש, ותנעץ מסמר בקרש.

בסוף החודש נבדוק את הקרש, ונראה."

הנער הסכים, ועשה כדברי אביו. בסוף החודש לקחו את הקרש, ומנו ביחד 30 מסמרים.

"איך אתה מרגיש עכשיו?" שאל האב.   "הרבה יותר טוב," אמר הבן.

השניים המשיכו בניסוי, ובחודש הבא פחת מספר המסמרים בחצי, וכן הלאה,

עד שהגיע היום שהילד לא הרגיש עוד רוגז, ולא חש צורך לנעוץ מסמרים.

"עכשיו, נעבור לשלב הבא בניסוי," אמר האב בקורת רוח. "בכל יום שתרגיש טוב, שלוף שני מסמרים מהקרש."

הצעיר הסכים, ועשה כדברי אביו.

בתום החודש הביא הנער אל אביו את הקרש, ריק ממסמרים. האב נטל את הקרש ואמר:

"אתה רואה, למרות ששלפת את כל המסמרים, יש עדיין חורים במקומות שבהם היו נעוצים."

"אני רואה, אבא," אמר הבן. "אבל מה אתה מנסה לומר לי?"

"לו היית מתנקם בידידיך ופוגע בהם, אפילו היית מבקש מהם אחר כך סליחה, לכפר על הפגיעה,

הנזק לנשמתם היה נשאר לעד," אמר האב הנבון.

אל תפגע לעולם באיש, כי גם אם תתנצל לאחר מעשה, הפצע יישאר!