דף זה הוא "עוד קצת". עוד כמה דברים שנתקלתי בהם בשעת הכנת הפעילות ושריגשו אותי או עוררו אותי לחשוב. איריס בתום תקופת האבל כתב יהודה עמיחי: "אחזור אל כיכר מלכי ישראל, שהיא כיכר יצחק רבין. על כל מלך נאמר בסוף חייו: "ויתר הדברים וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דבה"מ". אנחנו כולנו ספר דבה"מ. הדברים הם שלנו והימים הם ימי מדינת ישראל, כל אשר קיים וטוב ונכון. וכולנו דפים באותו ספר הסטוריה חיה, שבו נכתב כל אשר עשה יצחק רבין בחייו. זכרו חי וקיים".

כרזה ליום השנה התשיעי לרצח - הכרזה עוצבה על ידי בר דגטיאר הכרזה מבוססת על פורטרט של יצחק רבין ז'ל המורכב מטקסט הלקוח מהנאום שנשא בטקס קבלת פרס נובל לשלום, שהתקיים באוסלו ב 10 בדצמבר 1994. הכרזה עוצבה כולה באדום כאשר חלק מהטקסט מודגש בלבן. הטקסט, המצוטט בכרזה הנו: '...במתח הרב לפני שהאצבע תלחץ על ההדק, לפני שפתיל החבלה יבער, עוד יש זמן להרהר לבד: האם היינו מוכרחים לפעול? האם לא הייתה דרך אחרת? האם לא היה מנוס? אלף מחשבות בלב איש. ואז, ניתנה הפקודה, והתופת משתוללת...'. לכרזות נוספות

ביום השנה הראשון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, נחנכה במקום הרצח אנדרטה לזכרו, שיצרה הפסלת יעל בן-ארצי. האנדרטה בנויה מ- 16 אבני בזלת מרמת הגולן, השקועות בקרקע ומסמלות את שורשיותו של רבין ואת הקשר שלו לארץ, וכן משרשרת ברזל המקיפה אותן. האבנים לא הוצבו בגובה אחיד, אלא בגבהים משתנים, כך שלצופה נדמה שהן תוצר של רעידת אדמה. עיצוב זה מסמל את ההתייחסות אל הרצח כאל רעידת אדמה פוליטית וחברתית קשה. השרשרת, לעומת זאת, מסמלת את ההכרח לנסות ולשמור על חוט מקשר בין הפלגים המסוכסכים בעם, ומדגישה את אחדות העם על-אף השסעים הקשים. באתר מוצגות חלק מכתובות הגרפיטי, שנכתבו בליל הרצח ואחריו.

להמשך