החלטת החלוקה

כן.  הצעת ההחלטה התקבלה. לשאלה "מי תמך ומי התנגד?" תוכלו למצוא תשובה כאן וכאן או כאן. ההחלטה עוררה את זעם הערבים, בשל עצם העיקרון של חלוקת הארץ. בנוסף, רבים מהם היו אמורים להישאר בשטח שהוקצה ליהודים, בעיקר בערים מעורבות כמו חיפה. הערים המעורבות יפו , לוד ורמלה נועדו להיות מובלעות ערביות בשטח המדינה היהודית. ההחלטה היתה קשה וכואבת גם עבור היהודים, משום שהקצתה להם רק חלק קטן משטח ארץ ישראל. ולא זו בלבד: יישובים רבים נותרו בתחום שהוקצה לפלסטינאים (למשל נהריה ויישובי הגליל המרכזי והתחתון). ראו במפה - כאן. אבל... כל אחד מהצדדים הגיב בדרך אחרת....

לשמע הבשורה, יצאו אנשים לרחובות. הם רקדו משמחה בחוצות הערים והישובים בכל רחבי ארץ ישראל. בתמונה:  שמחת חוגגים בתל אביב, ליד קולנוע מוגרבי, כשהוכרז באו"ם על כינונה של מדינת היהודים בארץ ישראל. שמחה בחצר המוסדות הלאומיים, ירושלים - כאן. דוד בן גוריון, שהיה אז יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, מספר בזכרונותיו כי לא יכול היה להצטרף לתחושת השמחה של הציבור מתוך ידיעה כי הערבים לא ישלימו עם הקמת מדינה יהודית ויצאו למלחמה נגדה. ואכן, הערבים - הפלסטינאים ומדינות ערב, דחו את ההחלטה, דחייה מוחלטת. הם הודיעו כי היא עתידה לגרור שפיכות דמים. כבר למחרת קבלת ההחלטה החלו מעשי איבה (דוגמא - כאן) שהלכו והסלימו לכדי מלחמה של ממש -מלחמת העצמאות .

את השמחה היטיב לבטא במכחולו הצייר יעקב אייזנשר

מקור: תולדות יום העצמאות במערכת החינוך בעיתונים דווח על תוצאות ההצבעה באותיות של קידוש לבנה:                                     איך זה נכתב בעיתון ? כתבו בלשון הידיעה: -העם שסבל         -האבקות ארוכה          -מלאה סיכויים        -שתהיה היום השמחה בביתם

למרות הכותרת חשוב לזכור כי מדינת ישראל לא קמה ב- 29 בנובמבר 1947. היא קמה רק עם הכרזת העצמאות. ענו: כמה זמן חלף מהחלטת החלוקה באו"ם עד הכרזת העצמאות?  כותרת עיתון המבשרת על הקמת מדינת ישראל תוכלו לראות כאן.

התבוננו ב-   כאן וכאן    לסיכום