מנהג היה בקהילות ישראל בגולה. לתת לעניים "קמחא דפסחא" או, בשמו האחר "מעות חטים"
למי שאין ידו משגת לעשות סדר פסח כראוי. חלק מן הקהילות נותנות היו מצרכים לפסח
כגון: יין, מצות, חרוסת, דגים ושאר דברי מאכל לשולחן ליל הסדר. חלק נהגו לתת מעות
ממש, קרי: כסף על מנת לאפשר לאביון לקנות בעצמו את שנחוץ לו. מכל מקום עניין זה של
קמחא דפסחא היה חלק חשוב וראוי ממערכת הצדקה והחסד שהקהילות היהודיות הנהיגו אצלן.

קראו כאן וענו: על מה מבוסס המנהג של של תרומת כסף וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים ?

 

 

קראו בעיון:

ההגדה של פסח, שהיא הכלי להעברת המסרים של החג, נפתחת בשלוש הכרזות.
כל הכרזה נכתבה בתקופה אחרת, וכל הכרזה עוסקת בנושא שונה - ולכאורה, אין
קשר ביניהן.

ההכרזה הראשונה, הנאמרת בזמן עבר, מדברת על לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים:
 הא לחמא עניא (זה לחם העוני) די אכלו אבהתנא (שאכלו אבותינו) בארעא דמצרים (בארץ מצרים).
ההכרזה השניה - בזמן הווה - מזמינה כל רעב וכל נצרך להשתתף בחגיגת הפסח:
 כל דכפין* (כל מי שרעב) ייתי וייכול (יבוא ויאכל), כל דצריך (כל נצרך) ייתי
ויפסח (יבוא ויחגוג את הפסח). (*דכפין - משורש: כפן = רעב)
ההכרזה השלישית מתארת מצב עכשווי של גלות ושעבוד, ומצב עתידי של גאולה:
 השתא - הכא (השנה - כאן, בגלות) - לשנה הבאה בארעא (בארץ) דישראל
השתא - עבדי (השנה אנו עבדים) - לשנה הבאה - בני חורין.

                                                                                                             מתוך: חגיגים/שרה שוב

לאילו מן ההכרזות אתם מאזינים בשיר המתנגן בדף זה ?

חשבו וענו: אפשר לראות אחת מן ההכרזות כהמשך למנהג של "קמחא דפסחא". באיזו הכרזה מדובר?  כיצד ניתן לראות בה המשך ?

 

ליל הסדר הראשון בירושלים

ציור שמן, 1950, ראובן רובין, 1893-1974
 
     לצפייה בתמונה המוגדלת - כאן

מה הקשר בין התמונה לידיעה הבאה ?

                             

                                       מתוך: אתר הסוכנות היהודית