חג של אור    

לאור הנר


וכך האיש יצר את הדמות הנר :
מן החומר לקח לו חלב רך וחוור
ואל תוכו את פתיל חייו חבר
ואז היה הנר שלם.

באש קטנה הדליק אותו
וכמו אדם; תמיר, עד תם
בער בחושך לאיטו,
לוהב ומהבהב
כמו נשמת הרוח הנושב.
אוהב
את מעגל הפרפרים,
זולג החלב כדמעות על הספרים,
על שולחנו של המשורר.
חייל באהלו את המכתב גומר.
ובליל סער, מאוחר
כשרעמים נופלים בחשכה
ולא רואים שמים, לא כוכב זוהר,
אז מדליקים את שארית הנר
ויש תקווה שהעולם ישוב ויתבהר.

(מתוך : שירי עפר ורוח, נתן יונתן) 

כשהנרות דולקים
מילים:נירית ושלמה גרוניך
לחן: שלמה גרוניך
כשהנרות דולקים
אנחנו נכנסים
לאגדות על גיבורים,
לנפלאות ולניסים
לניפלאות ולניסים.

סיפור ישן נושן
על כד שמנים קטן
שמונה ימים נתן שמנו
למכבים ולכבודו
ולכבודו אנו שרים.
 
פזמון:
כל ערב, נר נוסף
שאל האור נכסף
וסביביבון שיכור
שר מנגינות אין ספור

לכל סיפור גיבור
אשר מוביל לאור
והנבזה , הוא זה,
שמת בסוף המחזה.

גיבור אלפי דורות
עיף ושבע קרבות
זנחתי את החרבות,
את המדים והחובות
אני אוהב רק לביבות.
 


להיות או לא להיות
ללחום או סתם לחיות
אמנם נלחם על עקרונות
אך יש סולם עדיפויות
ובראשו-סופגניות.

פזמון:
תבוסה או ניצחון
אני לקרב נכון
בנחישות וסבלנות
ממילא פעמיים לא אמות

לכל סיפור גיבור
אשר מוביל לאור
והנבזה, הוא זה
שמת בסוף המחזה.

 
כשהנרות דולקים
אנחנו נכנסים
לאגדות על גיבורים
לניפלאות ולניסים.
לניפלאות ולניסים.

סיפור ישן נושן
על כד שמנים קטן
שמונה ימים נתן שמנו
למכבים ולכבודו
ולכבודו אנו שרים.

על הנרות, על מכבים
על נפלאות, על הניסים.

 


לדף הראשי