השנות טובות מחזירות אותנו קצת לעידן התמימות ודרכן ניתן להכיר ולבחון את השינויים שהתרחשו בעמנו במהלך המאות האחרונות. אוסף כרטיסי הברכה המוצג הוא מאוספו של ראובן ארבל ז"ל מנהל ארכיון עיריית גבעתיים.  

התפתחות ה”שנות טובות”

תמיד נהגו אנשים לברך איש את רעהו, בעל פה, בברכת שנה טובה, במהלך חודש הסליחות, אלול, ובמהלך חודש החגים, תשרי.
החל מהמאה ה- 14 המליצו רבני מרכז אירופה להוסיף לסיום המכתבים שנשלחו במהלך חודש הסליחות ברכת חתימה טובה. הפריצה של כרטיסי הברכה והפופולאריות לה זכו החלה רק לאחר המצאת גלוית הדואר באוסטריה שחלה במאה השמונה - עשרה. האפשרות לשלוח מכתב מהיר ובזול זכתה להצלחה רבה. מדינות נוספות אמצו אותה והיא זכתה ליהפך להליך חוקי בין לאומי.
בהתחלה היו הגלויות ריקות והכותב הוסיף להן טקסט משלו ובהמשך החלו לנצל את אחד משני הצדדים לציורים או צילומים.
מכאן קצרה הדרך לשימוש בכלי תקשורת זה לשם משלוח כרטיסי ברכה.
הנוצרים נהגו לשלוח כרטיסי ברכה ליום ולנטיין הקדוש ומאוחר יותר לראש השנה האזרחי. היהודים אמצו לעצמם את המנהג והחלו לשלוח כרטיסי ברכה לקראת ראש השנה. שיגעון גלויות הדואר כך כונתה התקופה שבין סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים.
  
דוד מנגן על נבל, ישראל, שנות ה- 50 

שגעון ה”שנות טובות”

תעשיה גדולה התפתחה סביב המצאה זו וניתן היה להבחין בהבדל גדול בין כרטיסי הברכה שהודפסו במרכז אירופה לאלו שבמזרחה.
גרמניה היתה המתקדמת ביותר לתקופתה מבחינת טכניקות הדפוס שפותחו בה. בין השיטות הללו ניתן למצוא לחצנות קרטון ואיורים על נייר, שכללו צבעים בוהקים, זהבים ומוטיבים גרפיים. יתר המדינות חיקו את הטכניקות הללו. הגלויות המזרח אירופיות היו צנועות יותר בעיצובן ובשיטות הדפוס שלהן.
העולם הרוחני המשתקף ב”שנות טובות” הנושאים שהוצגו על ה”שנות טובות” שקפו את היומיום והווי החיים הרוחני של היהודים.
כרטיסי הברכה ממזרח אירופה הציגו בעיקר את חיי העיירה היהודית ומוטיבים דתיים (חגי ישראל, חיי המשפחה).
ה”שנות טובות” שהודפסו במרכז אירופה עוצבו ברוח שונה והמוטיבים בהם שונים: פרחים, נופים וילדים. יש בכרטיסים ביטוי לשימוש
בטכנולוגיה מתקדמת לאותה תקופה, כמו, אנשים המשוחחים בשח-רחוק (טלפון).
אחד המעצבים הידועים של השנות טובות הוא חיים גולדברג (1943-1890).גולדברג שילב בגלויות שלו טכניקות אומנותיות שונות: ציור, עיצוב גרפי ואף שלח את ידו בכתיבת הברכות. מלבד כרטיסי הברכה בעלי המוטיבים היהודיים, המשיכו להדפיס גם כרטיסים רגילים שאופיינו בעיצובים מודרניים המעוטרים בזהבים ועליהם הודבקו מדבקות עם הכיתוב לשנה טובה. הברכות שהודפסו על הכרטיסים היו במגוון שפות ביניהן: גרמנית, אנגלית, יידיש, עברית, רוסית וצרפתית. מכיוון שחלק מבתי הדפוס לא היו בבעלות  יהודית ישנן שגיאות איות רבות.
יהודי אירופה החלו להגר לאמריקה בסוף המאה ה- 19 והקשר עם המולדת הישנה והמשפחה נשמר, בין השאר, באמצעות ה”שנות טובות”. הכרטיסים שהודפסו באמריקה הציגו נושאים כמו הגירה, המולדת החדשה, והשפעתה בולטת בלבוש, בנוף העירוני, בעיצוב פנים הבית ואף בגודלה של המשפחה היהודית (ממשפחה מרובת ילדים למשפחה עם מספר קטן של ילדים).

 
"וגר זאב עם כבש", ישראל, שנות ה- 50     

“שנות טובות” בארץ ישראל

יהודים החלו להגר לארץ ישראל מסוף המאה התשע עשרה ומנהג משלוח כרטיסי הברכה נמשך. כרטיסי הברכה שעוצבו היו בהשראת
המצב הפוליטי, חברתי, כלכלי ובטחוני ששרר כאן במהלך השנים. הדמויות והנושאים המופיעים בכרטיסי הברכה עוסקים בתחומים
הקשורים בבניין הארץ: בנייה, חקלאות, שמירה ובטחון. נושאים אלה מופיעים על כרטיס הברכה.
הגרפיקה מותאמת לנושא: מגדלי שמירה, חומות ישובים, נמלים, שדות חרושים, פרדסים, נטיעות ובציר. הדמויות המופיעות מסמלות
את הישראלי החדש (הצבר או הצברית) בבגדי עבודה, כובע טמבל. תמיד גברים שריריים הנכונים לעבודה קשה ומאומצת בין כשהם
בוצרים ענבים, קוטפים פרי הדר, אוספים ביצים בלול או דוהרים על סוסים. ברכות בנוסח: שנת כיבוש הים, שנת בנין הארץ, שנת התפתחות תעשיתנו - היו נפוצות מאוד. המהפכה שעברה היהדות וכללה הדחקת העבר ובניית הישראלי החדש באמצעות השפה העברית, מדינה יהודית ריבונית - כל אלה באו לידי ביטוי גם בכרטיסי הברכה.
כרטיסי הברכה של שנות הארבעים והחמישים מציגים את קליטת העלייה, קיבוץ הגלויות, קשיים כלכליים, שנות הצנע וההקצבות.
שנות הששים מציגות לגאווה את הפטריוטיות: מצעדים צבאיים,

 
קבר רחל, ישראל, שנת שלום ובטחון, 1967          

כלי נשק (מטוסים, טנקים, גיפים וכו). גנרלים המופיעים על רקע אתרים קדושים: קבר רחל, מערת המכפלה, הכותל, שער האריות (בעיקר לאחר מלחמת ששת הימים). הברכות המודפסות על כרטיסי הברכה הללו מאחלות שלום ובטחון.


האופוריה של סוף שנות הששים ותחילת השבעים מסתיימת עם פרוץ מלחמת יום כיפור. כאן מתקיימת תפנית ומוטיב השלום הופך להיות חלק חשוב בעיצוב. יוני שלום והמילה שלום מופיעות בצורות גרפיות שונות. ילד יהודי וילד ערבי אוחזים יד ביד. הנושאים הופכים לאזרחיים יותר: פרחים, נופי ארצנו.
כיום ה”שנות טובות” הפכו לכלי שיווקי והרבה מאוד בתי עסק, פוליטיקאים וגורמים ממשלתיים משתמשים בהם לצורכי פרסום.התקשורת המתקדמת מקלה ורבים משגרים פקסים או סתם מתקשרים באמצעות הטלפון.