הוועדה למונחים טכנולוגיים היא גוף משותף לאקדמיה ללשון

 עברית ולטכניון. האנשים שיושבים בה אחראים לאספקה השוטפת

 של מונחים עבריים בכל תחומי הטכנולוגיה, לשימושם של

 מרצים, מורים, תלמידים, כתבים טכניים, אנשי צבא, ומשרדי

 ממשלה המחויבים על פי חוק להשתמש בעברית בלבד. הוועדה

 פועלת משנת 1943, ובשנה וחצי האחרונות היא ממשיכה להנפיק

 מונחים חדשים בעיקר הודות למסירותם של החברים בה. "יש לנו

 פה חצי תקן, והטכניון נותן לנו לשבת בבניין של המחלקה

 ללימודים כלליים ולהשתמש בטלפונים ובציוד המשרדי", אומר

 אירמאי, "אבל אני עובד בהתנדבות, וכך גם המזכירה ואבי בן

 ה-87 שעוד מגיע לכאן שלוש פעמים בשבוע כדי לעבוד".

 

 אביו, הפרופ' שרגא אירמאי, שוקד היום על סיום מפעל חייו

 מילון רחב היקף למונחי הטכנולוגיה, שיכיל 200 אלף הגדרות

 וערכים. "ועד הלשון העברית התחיל להכין מילונים של מונחים

 טכנולוגיים כבר בראשית שנות השלושים בפיקוחו של חיים נחמן

 ביאליק", הוא מספר. הוא עצמו הגיע לטכניון בשנת 36' כדי

 ללמד הנדסת מים וקרקע, והצטרף לוועדה, קודם כמזכיר הראשון

 שלה ואחר כך, במשך 24 שנים, כיושב הראש.

העניין האישי שלו בעברית החל עוד כילד, בפולין, שם הרכיב

 עשרות רשימות של מלים, פעלים ואפילו מילות סלנג שבהן

 השתמשו חבריו. "מנהל הטכניון דאז, שלמה קפלנסקי, ראה

 בהכנת מילונים מקצועיים חלק מהיעוד של הטכניון", אומר

 שרגא אירמאי. "במשך יותר מחמישים שנה הכנו לפחות 70

 מילונים מקצועיים בכל התחומים הנלמדים בטכניון, ואני

 לקחתי חלק בהכנתם של רבים מהם".

 

 למה צריך לתרגם הכל לעברית? הרי חוקרים ואנשי מקצוע

 מפרסמים בעיקר מאמרים בשפות זרות בחו"ל.

 "גם אני מפרסם בעיקר באנגלית ובצרפתית, אבל חשוב לזכור

 שמרבית המשתמשים בטכנולוגיה אינם פרופסורים, והם זקוקים

 למינוח עברי. תלמידים בתיכון שלומדים פיסיקה או מחשבים לא

 יודעים די אנגלית כדי לקרוא את כל החומר המקצועי בשפה זו,

 ואסור לשכוח שחוק המדינה מחייב גופים ממשלתיים לכתוב הכל

 בעברית. אם במטוס של חיל האוויר יש 50 אלף חלקים, כל אחד

 מהם זקוק לשם עברי, כדי שבחוברות ההפעלה, בהוראות,

 בפקודות ובטופסי המלאי הכל יופיע בעברית בלבד. חוסר תיאום

 במינוח יכול להביא חלילה לאסון".

 

 אירמאי בודק בעצמו מאות ואלפי תקנים שמוציא מכון התקנים

 בכל נושא טכנולוגי, ומתקן -- בעיפרון- את השגיאות הקשורות

 למונחים עבריים. "העברית היא המכנה המשותף היחיד שלנו כאן

 בארץ", הוא אומר, "מאחר שאנחנו כור היתוך של גלויות,

 תפקידנו לספק לילדים שפה שאפשר יהיה לחשוב בה ולהבין בה".

 

 מה רע באימוץ מלים לועזיות לעברית? למה אי אפשר לומר?

 אינטרפייס ואינטראקטיווי ומוניטור ופורמט, כמו שאומרים

 טלוויזיה?

 "האקדמיה משתדלת לאמץ כל מלה בינלאומית מקובלת. קיבלנו את

 טלוויזיה, מתמטיקה, רפובליקה, גיאומטריה, אנליזה ועוד

 ועוד. הבעיה היא שכשהמלה החדשה לא מתאימה לתבניות של

 הדקדוק העברי, קשה מאוד לגזור ממנה אחר כך מלים אחרות או

 פעלים. בגלל זה אושר השימוש בפועל לטלבז, וגם הפועל לאנלז

 - לבצע אנליזה - ממש כמו שהפכנו את Organize האנגלי

 ל'לארגן'".

 

 אירמאי מונה מלים כמו "יישום" או "גיבוי", שלקח לאקדמיה

 20 שנה לאשר. דווקא מלים אחרות אומצו על ידי האקדמיה

 בחום, "מנשק" למשל, כתרגום לאינטרפייס, בעוד שהציבור

 התעקש להמשיך ולהשתמש בגרסה המוטעית אך נפוצה "ממשק".

 

 "זו טעות שנולדה במקום כלשהו בצה"ל, ומאז כל משתמשי

 המחשבים חוזרים עליה. בצבא כבר שוקדים על תיקון הכתובים,

 אבל רק אחרי שכל התקנים ישונו תוכל הטעות הזו להיעקר".

 

 מי משתמש במונחים התקניים שאתם הוגים?

 "מי לא. בדרך כלל יש פיגור של 25 שנה בערך עד שהמונחים

 האלה נקלטים בתחום האקדמי - זה משך הזמן שלוקח עד שמגיעים

 לשם מורים שכבר גדלו כשמונחים עבריים שגורים בפיהם. בדקנו

 פעם שלושה מילונים גדולים של האקדמיה למונחים טכנולוגיים,

 שלושים שנה אחרי שהמלים בהם חודשו, והתברר שמתוך 700 מלים

 חדשות רק 50 לא נקלטו אצל הציבור. למלה לוקח דור לחלחל

 לשפה, אם כי למלים לא מקצועיות, כאלה שהציבור הכללי זקוק

 להן, זה קורה מהר יותר".

 

 איך אתם מחליטים אילו מלים לתרגם?

 "בדרך כלל מגיעות פניות מהשטח. אנשי מקצוע זקוקים למלים

 עבריות בתחום שלהם, ומציעים הצעות או מבקשים שאנחנו נמצא

 להם מלים חדשות. כל הצעה שלנו עוברת לוועדות משנה של

 מומחים בתחום ובלשנים, כולם מעירים הערות ומציעים הצעות

 לשיפור. ועד המינוח של האקדמיה מאשר או פוסל סופית".

 

 אירמאי אינו מאושר מקצב התחדשותה של העברית. "דור יוצרי

 הלשון שראו ביצירת עברית חדשה את ייעודם הלך לעולמו. כעת

 צמח דור של חוקרים, למדנים, בעלי ידע עצום, שאיבדו כל

 עניין במינוח", הוא קובל. "אני נלחם את מלחמתם של

 המשתמשים בטכנולוגיה. קבוצה של משתמשים במונחים

 טכנולוגיים הקימה באחרונה את מילמ"ט - איגוד המשתמשים

 במינוח טכנולוגי מדעי - שמקווה להשיג לנו תקציבים ועבודה,

 אבל כל הזמן מרחפת מעלינו סכנת ביטול".

כך נדחו ה"רקיקית" וה"דואל"

 

 "רוב התרגומים בעולם המחשבים נעשו בצורה מלולית מגוחכת",

 מסביר רון אירמאי, וכך נולדו מושגים כמו "דף בית" כתרגום

 ל-HomePage, שכעת מוצע לקרוא לו "דף אם", כדי לחקות את

 צליל מלת המקור. המושג Cookie תורגם כמעט ל"רקיקית", אבל

 הוחלט שזה ארכאי מדי, ואירמאי עצמו מציע "קוקית".

 ל-Portal הוא מציע "איתון", מלה שמקורה בשער כניסה עתיק,

 אבל בגלל החשש לבלבול עם המלה "עיתון" שוקלת האקדמיה

 להשתמש ב"איתיון". הוועדה למונחים טכנולוגיים טבעה גם את

 המלים חומרה ותוכנה, שאחר כך נגזרו מהן המלים הלא רשמיות

 שותפה וגונבה.

 

 עוד התקבלו ואושרו:

 Template - דופס (בגלל העומס הרב הקיים בעברית על

 "תבנית")

 Integration - כילול

 Link - מיקשר (ו-hyperlink - מיקשר-על)

 hypertext - תמליל-על

 LapTop - "מחשב ירך". ההצעה המקורית של הוועדה היתה "מחשב

 חיק", אך היא נדחתה משום שהאקדמיה חששה שהמלה "חיק" היא

 סוגסטיווית.

 Pop up menue - תפריט צץ

 Archived File - קובץ גנוז

 To boot - לאתחל

 Shutdown - הדממה

 Minicomputer - מחשב זוטא

 E mail - מסר. במקור הוצע לקרוא לו "דואל" - קיצור של

 דואר-אלקטרוני.

 Internet connection - חיברור

 Interface -מנשק

 Log On - פתח שיח

 Log Off - נעל שיח

 Cyberspace - מרחב המחשוב

 Format - תסדיר

 Interactive - הידודי

 Download - לטעון מ-

 Upload - לטעון אל-

 Embedded - משוכן

 Hacker - מתמכר למחשב

 Indexed - ממופתח

 Insert - תחיבה

 Time out - שוהי

 Video Conferencing - ויעוד חוזי

 Adjusted - משוול (לימין או לשמאל)