חזרה לדף הבית

תחילת המסע האקולוגי     סביבות חיים        סביבות חיים ויחסי גומלין       יחסי גומלין       פוטוסינתיזה ושרשראות מזון

 

מארגי מזון 
 

עשינו דרך ארוכה. למדנו המון מושגים חדשים והבנו איך הם משתלבים זה בזה. למדנו איך גורמים שונים שאנחנו רואים כל יום בטבע, יכולים להשפיע זה על זה. הכנסו לכאן וקראו את קטע ההעשרה על שחפית הקוטב והלווייתן גדול הסנפיר. לאחר מכן, גשו לדף זה וענו על השאלות.

 

רשמו במחברתכם את הסדר הנכון של שרשראות המזון הבאות:

1.     בנחש טורף שממית, עשב מייצר חומרים אורגנים בתהליך הפוטוסינתזה, נימיה טורפת נחש, השממית טורפת נמלה, הנמלה אוכלת זרעי צמחים.

2.      נימיה טורפת נחש, העכבר אוכל עשבים וזרעים, הנחש טורף את העכבר, הצמחים מייצרים מזון.

3.      נימיה טורפת עכבר, העכבר אוכל עזבים וזרעים, הצמחים מייצרים חומר אנאורגני מחומר אורגני.

 האם לדעתכם, אפשר היה לבנות תרשים שהיה מכיל את כל שלושת שרשראות המזון שבניתם בשאלה הקודמת?

 

אנחנו יודעים שבטבע, חיות לרוב מתקיימות על מספר מקורות מזון, למרות שיש מספר מועט של יוצאי דופן כמו הפנדה שמסתמכים על מקור מזון כמעט יחידי. כך, הצבי יכול ללחוך עשבים או לאכול עלים של שיח. הארייות טורפים את הצבאים, אימפלות, גנו, בופאלו, ואפילו ג'יראפות. לכן, כאשר מצרפים את כל שרשראות מזון, מקבלים תמונה טובה ונכונה יותר של יחסי הגומלין בין המרכיבים הביוטים שבסביבת החיים. לתרשים הכולל את כל שרשראות המזון שבסביבה אנו קוראים מארג מזון. לפני שאנחנו ממשיכים, נענה על מספר שאלות שמופיעות בקישור הבא. אחרי שעניתם על השאלות והבנתם מהו מארג מזון, את  דף עבודה מארג מזון עליכם להשלים בבית.

 

אם נסכם את כל המידע שלמדנו עד כה אז נוכל לראות שהיצרנים משתמשים במים ופחמן דו-חמצני, שהם חומרים אנאורגנים, מייצרים מזון בצורת חומרים אורגנים על ידי כך שהם משתמשים באנרגיית השמש. הצמחים היצרנים מייצרים חומרים אלה כדי לקיים את עצמם, אך כאשר הם נאכלים על ידי הצרכנים הראשוניים, חומרים אלה עוברים אל אותם צרכנים ראשוניים. משם, החומרים והאנרגיה עוברים לטורפים וכך הלאה עד לטורף העל.

האם לדעתכם, הצמחים מייצרים את החומרים האורגנים כדי ששאר בעלי החיים יוכלו לאכול ולהתקיים?

 

עובדה מעניינת- אם היינו שוקלים את כל האורגניזמים ברמה מסויימת היינו מקבלים את סך כל החומר של אותה רמה. לכמות חומר קוראים מסה, אך מכיוון שזו מסה של אורגניזמים חיים היא נקראת ביו-מסה. מעניין, אך נתן להבחין כי הביומסה הולכת וקטנה ככל שמתרחקים מהצמחים. האם תוכלו להסביר עובדה זו? (חישבו מדוע כמות החומר הולכת ופוחתת ככל שעולים ברמות). לאחר שהגעתם לתשובה, הכנסו לכאן והשוו את תשובתכם.

עכשיו, יש לי שאלה קצת מוזרה אליכם. החיים על פני כדור הארץ מתקיימים כבר קצת יותר מ 3.5 שנים, בעידן הפרה-קמבריום. מה קרה לכל אותם בעלי חיים וצמחים שחיו ומתו, לאן הם נעלמו, או לאן נעלמו כל השאריות שלהם? נכון, חלק מהם השאירו שאריות מאחוריהם, שלדים, נפט, וכו'. אבל הרוב המחלט נעלם מעל פני האדמה ולא השאיר כל סימן. אז באמת, לאיפה נעלמו כל אותו חומר חי שהתקיים במהלך 3.5 מיליארד השנים האחרונות?

התשובה נמצאת פה, אבל אני משוכנע שאתם כבר יודעים ועניתם לבד.

 

בתמונה של פירמידת המזון שראיתם מקודם חסרים מספר פרטים. כעת, אחרי שלמדתם דבר נוסף, האם תוכלו לחשוב ולצייר את הפירמידה מחדש בצורה נכונה יותר? (רמז- חישבו על היצורים הקטנים שרק כעת למדתם עליהם). לאחר שעניתם, הכנסו לכאן ובדקו את תשובתכם

 כעת, אחרי שענינו על כל השאלות, אם נשים את כל מה שאנחנו יודעים, בתרשים מסכם, נקבל משהו כזה:

 

שמתם לב לשני המונחים החדשים- אוטוטרופים והטרוטרופים?

משמעותו של המונח "טרופיזם" הוא הזנה. "אוטו" הוא עצמי. לכן, אוטוטרופים הם אלה שמייצרים את מזונם בעצמם. כלומר- צמחים שמייצרים את מזונם בתהליך הפוטוסינתיזה.

"הטרו" משמעותו שונה, והטרוטרופים הם יצורים שמשיגים את מזונם על ידי אכילת יצורים אחרים. כלומר- כל האורגניזמים (היצורים החיים) הניזונים מאורגניזמים אחרים. בין אלה נמצאים כמובן בעלי החיים, צימחוניים וטורפים.

כאן תוכלו למצוא תרשים דומה, אך עם דוגמאות.

 

 

 

אם נסכם את הפירמידה בלי להתייחס לכמויות החומר, אנחנו רואים שפחמן מגיע מהאוויר ומשמש את הצמחים לייצור גלוקוז בתהליך הפוטוסינתזה. אותם סוכרים והחומרים שנוצרו בעזרתם, מגיעים דרך הצרכנים הראשונים, השניוניים וכו' עד לטורף העל. בדרך, מהצמחים ועד לטורף העל, משתחרר לאטמוספירה פחמן דו-חמצני בתהליכי הנשימה של כל היצורים החיים (כולל צמחים). מה שאינו משתחרר ישירות מהם ישתחרר על ידי המפרקים שמפרקים כל חומר אורגני למרכיביו האנאורגנים וכך הם יפלטו את הפד"ח לאטומספירה. למעשה, אנו רואים כי הפחמן עושה דרך סיבובית- מהאוויר אל הצמח ומשם אל שאר האורגניזמים (שבפירמידת המזון או המפרקים) ולבסוף הוא חוזר שוב לאוויר בתורת פד"ח. למחזור זה נהוג לקרוא מחזור הפחמן ולהציגו כפי שניתן לראות באיור.

 

 
 

 

עבודת סיכום:

האם ידעתם כי השקנאי היא הציפור הכבדה ביותר החולפת בישראל?

והאם ידעתם כי הפלמינגו היא הציפור הארוכה ביותר החולפת בישראל? 

 

לפני שנפרד, נטעם מעט מעבודתם של חוקרי האקולוגיה. נתמקד בציפורי ארץ ישראל. הידעתם שמסלול הנדידה של ציפורים רבות עובר בשמי ישראל? פעמיים בשנה עפות מעלינו מיליוני ציפורי שיר ועופות דורסים. חלקן עפות רק ביום, חלקן עפות ביום ובלילה, חלקן דואות על תרמיקות וחלקן מנפנפות בכנפיהן כל הדרך. מכל מקום, ישראל מהווה אתר עלייה לרגל לצפרים וחובבי ציפורים מהעולם כולו. אלה מגיעים אלינו בעונות הנדידה (אביב וסתיו) כדי לצפות בתופעה הייחודית. בואו ננסה להצטרף לאותם צפרים ישראלים וזרים וננסה לעקוב אחרי ציפורים. הכנסו לכאן ועיבדו לפי ההוראות שבדף העבודה. לנוחותכם, מצורף גם דף אקסל לחישובים.

 

התנשמת היא דורס לילה שניזון ממכרסמים וציפורים קטנות. חשיבותו של דורס זה עלתה ב 20-30 השנים האחרונות, כאשר הוכח כי ניתן לנצל את התנשמת להדברת מכרסמים באזורים חקלאיים ועירוניים. הכנסו לכאן, קראו על התנשמת ועשו את המטלה המצורפת. תוכלו גם לצפות בסרטון שצולם בתןך תיבת קינון של תנשמות בקיבוץ טירת צבי.

 

חזרה לדף ראשון

חזרה לדף הבית

 

תודה שהקדשתם מזמנכם ללמוד מהאתר. אני מקווה שגם נהניתם לא פחות ממה שלמדתם.