בס"ד

"מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת, שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר. מאז אשר החל אברהם אבינו לקרוא בשם ה', הייתה לנו לנחלה כי כל מה שתהיה מושרשת בלבו של אדם יותר הקריאה בשם ה', כן יגדל טובו ויושרו, ויהיה יותר מאושר לעצמו ולחברה כולה (הרב קוק, אגרות הראי"ה, אגרת ק"ע) ".

לימוד התורה בגיל הרך הינו הלימוד המרכזי אשר מעצב את דמותו של הילד הרך, מעורר בו את הטוב והיושר הטבעיים שלו ופועל על הילד שינוי ושיפור מתמיד. בלימוד התורה של הילד אנו מודעים לכך שאנו קובעים בו את היסודות שילוו אותו לכל חייו להיות אדם נאמן לעצמו ולחברה כולה.

אנו זוכים כיום לראות כיצד דברי הרב קוק העמוקים, אשר היוו את הבסיס להקמת ת"ת ציוניים בארץ, הולכים ומתפשטים.

חובתו של כל מלמד או מורה, כמו גם של כל הורה בביתו עם ילדיו, לראות כיצד הלימוד פועל לטובה על הילד.

חלום מתוק של כולנו להצליח לחבר את ילדינו אל לימוד התורה , באופן שיפעל על נפשם של הילדים הרכים פעולה אמתית בעלת רושם עז. כולנו רוצים לרומם ולהעצים את הילד
במידות הטובות של אבותינו, לחזק את אהבת התורה והארץ, את אמונת החכמים, את אהבת הטוב, אהבת הבריות, היחס לדבר ה', היחס לאבותינו, ועוד.

אך כגודל החלום כך גדולות האכזבות ופעמים רבות, יכול המורה למצא את עצמו עומד מול כיתה המתלוננת: "אוף, עוד פעם לחלק את הפרק". "אין לי כוח להעתיק" "אני בכלל לא אוהב שיעור תורה" והשאלה זועקת: מה עלינו לעשות כדי שלימוד התורה לא יהיה עוד מקצוע שנוא אלא יהיה לימוד חי, לימוד אהוב ופועל על הנפשות לטובה?

בגיל הרך, עיקר הקליטה של הילד היא בעזרת הרגש ועל כן לימוד החומש בהתרגשות ובחיות, ביחד עם הערכים המתאימים לפעול על נפשו המובאים באגדות חז"ל שמשלימות את המקרא – הינו הכרחי על מנת לפעול על הילד ולחברו לדבקות בה' ובתורתו אשר הם טבעיים לו.

חובתנו, המחנכים, להיות בעצמנו ספוגים בקודש, אוהבים את הלימוד ומלאים בחרדת קודש לאבות האומה. מתוך כך נוכל להעביר את המסר הזה גם לילדים.

אנו תפילה, שנצליח לגדל דור של אוהבי תורה ולומדיה, ההולכים בדרכי אבותינו, מביטים בעין טובה על כל הסובב אותם, ומשתדלים בכל מקום להיות טובים וישרים.

בברכת התורה ולומדיה

שריה דחוח-הלוי