מידע כללי   

    

משימות לתלמיד 

     

מילון מושגים  

     

 אתרים מומלצים 

   

 שעשעונים     

     מומחה     

     

       פורום       

     מידע כללי.                                                           

הים התיכון, ים גדול בין אירופה בצפון, אסיה במזרח ואפריקה בדרום, ומכאן שמו. הים הוא שלוחה של האוקיינוס האטלנטי, אך כיוון שרוחבו של מצר גיברלטר שבמערבו אינו עולה על כ-13 ק"מ, הוא סגור כמעט לחלוטין. בצפון מזרח מחובר אליו הים השחור במעבר צר - הבוספורוס (רוחבו כ-3 ק"מ בלבד). מאז פתיחת תעלת סואץ ב-1869 קשור הים התיכון גם אל האוקיינוס ההודי באמצעות הים האדום.

אורכו המרבי של הים התיכון ממזרח למערב הוא 3,650 ק"מ. רוחבו המרבי מצפון לדרום - כ-700 ק"מ (בין לוב לאיטליה). שטחו כ-2,500,000 קמ"ר, עומקו הממוצע - כ-1,500 מ', ועומקו המרבי, מדרום לחצי האי פלופונסוס - 4,594 מ'.

בים התיכון ובחופיו שורר אקלים מיוחד, הנקרא על שמו "אקלים ים תיכוני". הקיץ שחון והחורף גשום במידה בינונית (ברוב החופים) או מועטה (בחופי מצרים ולוב); לכן הנהרות הנשפכים לים התיכון - חוץ מהנילוס, שרוב מימיו באים מאפריקה המשוונית - מזרימים אליו כמויות קטנות יחסית של מים. עם זה, ההתאדות מפני הים גדולה בשל החום הגבוה יחסית באזור. כתוצאה מכך גבוהה יחסית מליחות המים בים התיכון - 3.7% במערבו ו 3.9% במזרחו. אילולא זרמו אליו מים מתוקים יחסית מהאוקיינוס האטלאנטי ומן הים השחור הייתה מליחות מימיו גבוהה עוד יותר.

בשל סגירותו המוחלטת כמעט של הים התיכון, תנודות השפל והגאות בו קטנות מאוד והרכב עולם החי שבמימיו ייחודי; אף שטמפרטורת המים גבוהה יחסית, עולם החי שבו עני מעולם החי שבאוקיינוסים הגדולים. סגירותו, בצירוף התיעוש הגובר במקצת המדינות השוכנות לחופיו, ובראשן איטליה, ומיכליות הנפט המריקות לתוכו את מי הנטל המזוהמים שלהן, גורמים לזיהום כבד של המים, ובעקבותיו - נזק לדגה שבים.

לחופי האגן המזרחי של הים התיכון צמחו תרבויות גדולות כבר בימי קדם - תחילה של המצרים ולאחריהם של הפיניקים, היוונים ועוד - ובאותה העת שימש נתיב מים חשוב ביותר. במאות הראשונות לפנה"ס, עם עלייתה של רומא, נעשה הים למרכז של נתיבי סחר; רומא הייתה המדינה הראשונה - והיחידה - שחלשה מאות שנים על כל הארצות שלחופיו. עם נפילת הקיסרות הרומית במאה ה-5 לספירה פחתה חשיבותו, אך בימה"ב שב לשמש נתיב עיקרי בין ערי הנמל באיטליה לבין ארצות המזרח. לאחר גילוי אמריקה ב-1492 הועתק מרכז הכובד של הסחר העולמי מן הים התיכון אל האוקיינוס האטלאנטי, אבל פתיחת תעלת סואץ השיבה לו מקצת חשיבותו מלפנים, בין השאר בתור נתיב ימי בין בריטניה לבין מושבתה הודו.

החוף הים תיכוני של א"י היה במרוצת רוב תולדותיו של העם היהודי בימי קדם בידי זרים, כגון הפלשתים, וגם כאשר היה מישור החוף (כולו או חלקו) בידי יהודה ו/או ישראל הוא מילא רק תפקיד משני בתולדות העם היהודי בארצו. ואולם עם חידוש היישוב היהודי בא"י בעת החדשה, ובעיקר מאז הקמת מדינת ישראל, ב-1948, שב והיה לגורם דומיננטי בתחבורה הימית, בהיותו ה"חלון" הימי היחיד כמעט של ישראל לעולם הרחב. (להרחבה -אנציקלופדיה y-net )