מחוז מרכז

 משרד החינוך  

   והתרבות

 

    
 

  הגיליון השלישי של העיתון המקוון.

נושא הגיליון השלישי: האם כדאי שבישראל ילמדו בבתי-הספר בשפה אחרת ולא בעברית?

 השפעת אנגלית ושפות זרות נוספות על העברית. אירוע מרכזי: פסח, חרות.                                                   

 

   בימת פרסום לתוצרי כתיבה

       בנושא השפה העברית

 

    גלגולה של מילה  |  מאמרי עמדה  | המלצות על ספרים  | שעשועונים  | מורים כותבים | מדור אורחשונות  |  קישורים | דף הבית   

כ"ז ניסן תשע"א , 1/4/2011

עם ‏פרסום הגיליון השלישי...

 

בכל בתי הספר היהודיים במדינת ישראל של היום קוראים, כותבים, מדברים ושרים בעברית  ועובדה זו נראית ברורה ומובנת מאליה. אך לא כך היה הדבר לפני 100 שנה. חזון תחיית העברית התממש והיה למציאות - בעיקר בזכותו של אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית ומקים ועד הלשון, אשר בין חבריו נמנו הרב חיים הירשנזון, דוד ילין, זאב יעבץ, אברהם משה לונץ, הרב יעקב מאיר (לימים הראשון לציון) ויחיאל מיכל פינס. בן יהודה קיבל על עצמו את המשימה הבלתי אפשרית גם במישור הלאומי - וגם במישור האישי: הוא דיבר עם בני משפחתו, עם אשתו וילדיו, אך ורק עברית, וגם החל במפעל הגדול של חידוש השפה העברית כשפת הדיבור בארץ ישראל.

כיום, העברית היא השפה השלטת בין היהודים החיים במדינת ישראל בכל יום ויום.

 

ומה נשתנה בשנה  הזאת  מכל  השנים...? שבכל השנים  הלשון העברית היא הציר המרכזי בתרבות ישראל, ובשנה הזאת יותר מתמיד.

עם פרסום הגיליון השלישי המתמקד בחשיבות השפה העברית במדינת ישראל, בחרנו להציג מדבריהם של  אישים בחברה הישראלית בעבר ובהווה על אודות חשיבותה של השפה העברית לעם ישראל:

 

 "ללשון העברית יש זכות גדולה שהיא שימשה ומשמשת אחד הגורמים החשובים לקיום מורשת ישראל ונצחיותו של עם ישראל" (נאום הראשון לציון, הרב יצחק ניסים מתוך נאום ברכה לקונגרס העברי הלאומי השני, ירושלים, י"ט אב תשט"ו)

 

"לפיכך צריכים אנו לחזק את הלשון העברית, שהלשון היא עיקר גדול בחיי כל אומה, לא כל שכן עברית שהיא מעין גשר בין העתיד המזהיר ובין העבר הנשגב" (ש"י עגנון בנערינו ובזקנינו" על כפות המנעול).

 

שלושה דברים חרותים באותיות של אש על דגל הלאומיות: ארץ, שפה לאומית והשכלה לאומית... ואיש כי יכחש באחד מהם, כופר בעיקר הלאומיות הוא! (מתוך דברי אליעזר בן יהודה, החלום ושברו: מבחר כתבים בענייני לשון, ההדיר ראובן סיון, מוסד ביאליק 1978).

 

אנו מעלים לארץ עם יחד במינו מפוזר בכל קצווי תבל, המדבר בלשונות רבות(...) ומוטל עלינו לצקת אותו בדפוס של אומה מחודשת (...) עלינו לעקור את המחיצות הגיאוגרפיות, התרבותיות, החברתיות,והלשוניות המפרידות בין החלקים השונים ולהנחיל להם לשון אחת, תרבות רחת, אזרחות אחת, נאמנות אחת" (מדברי בן גוריון במבוא לשנתון הממשלה תשי"ב)

 

נדרשו אלפיים שנים ומאות משוגעים לדבר להחיותה והנה אחרי מאה שנים היא נעלמת בצעדי ענק . ( יורם קניוק ynet  16/3/05)

  

"מהי הלשון אם לא תעודת הזהות התרבותית של העם? מהי הלשון אם לא מעין הביטוי של המחשבה, הפילוסופיה, הספרות, השירה, ההגות והשיח? מהי הלשון אם לא יסוד היסודות, תשתית התרבות כולה...?" (מתוך דברי  נשיא המדינה מר שמעון פרס מתוך ק"ן שנים להולדתו של אליעזר בן יהודה, בתוך: אקדם גיליון 35 ינואר 2008).

  

דבריהם של אישים אלו על אודות השפה העברית מעוררות אותנו לחשוב

מה היה קורה לעם היהודי היושב במדינת ישראל ללא שפה???

 

 

חג פסח שמח!

חברי צוות ההיגוי של העיתון המקוון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 מחוז מרכז

 משרד החינוך  

   והתרבות

 

 
   

   הגיליון הראשון של העיתון המקוון במחוז מרכז

               נושאי הגיליון: תקינות השפה העברית

 

   בימת פרסום לתוצרי כתיבה

       בנושא השפה העברית

 

גלגולה של מילה  |  מאמרי עמדה  | המלצות על ספרים  |  מומחה אורח  |  שעשועונים  | אירועים  |  מורים כותבים |  שונות  | קישורים  |  חזרה לדף הבית 

דבר המערכת:

 

"באמצעות הכתיבה משמרים בני האדם את מחשבותיהם מעבר למקום ולזמן".

 

(מתוך: אוצר המילים רבין רדי הוצאת  קרית ספר ירושלים, תש"ל )

 

לפניכם תוצרי כתיבה של תלמידים מבתי ספר שונים שאושרו על ידי צוות ההדרכה וההיגוי של העיתון המקוון במחוז מרכז.

 

התוצרים מופיעים במדורים השונים ומסודרים על פי שתי שכבות גיל מרכזיות: כיתות א-ו וכיתות ז-יב .

 

נושאים הקשורים ל"סלנג" יופיעו בגיליון  מספר 2.

 

צוות ההיגוי:  ד"ר עליזה עמיר, גילה קרול, סיגל שאקי, ליאורה משהברכה הרצוג, ד"ר רינת גולן, ענת רויטר.