תקרא - תצליח
תקרא - תצליח
שלום לכל הקוראים. ילדי כיתה ד' מפרסמים סיפורים מרתקים להנאתכם. במהלך שבוע הבא יעלו לאתר סיפורים נוספים.
אם אתם רוצים לכתוב תגובות לסופרים, או לבקש פרק נוסף לסיפור, אתם מוזמנים לשלוח את התגובות למייל הבא ונפרסם גם אותן באתר:
המכשפה והבחורה / סיהקא
לפני שנים רבות היה אי קטן ומוסתר. שם גרו מכשפים ומכשפות, והארמון של מלכת המכשפות, בתוך הארמון גרו מלכת המכשפות וילדתה, גילי, ועוד כמה משרתים. יום אחד ילדה מלכת המכשפות את ילדתה השנייה ושמה שחר. האם הייתה תמיד עסוקה (בשחר), כול יום הייתה גילי שואלת את האם: " אמא מתי תהיי איתי ותספרי לי סיפורים?" והאם הייתה עונה: "כששחר תגדל ותהיה למכשפה גדולה".
יום אחד גילי ברחה מהארמון אל הים הגדול ובו הכינה לעצמה בית שקוף וקטן, שרק היא ראתה. שם גרה זמן רב עד שהאם ראתה שהיא נעלמה מהארמון, כולם חיפשו אותה אך גילי לא סלחה לאימה ולא חזרה לארמון .
אחרי שנה שחר הפכה למכשפה גדולה ורעה, היא רצתה להשמיד את בני האדם מהעולם. היא עשתה הצבעה מי רוצה להשמיד את בני האדם . גילי הפכה לציפור כדי שלא יגלו אותה, ועפה להצבעה. היא הצביעה שהיא לא רוצה להשמיד את בני האדם, וגם כתבה על הפתק של האצבע :
"לכל משפחתי: אם תתמכו בשחר אז תסתבכו איתי! ממני גילי ."
ולמרות זאת לא הקשיבו. גילי הכינה שיקוי והיא שמה בשיקוי: בצל,שום,חילזון,תולעים,חשופיות . ולחשה: "קרינה בינה שום לום..."ואז פתאום שמעה צעקה מהארמון ומיהרה לעוף לארמון, פתאום ראתה את אחותה שחר מרביצה לאמא שלה, בגלל שהיא רצתה את כתר המלכות .
חיש מהר עשתה קסם לא ידוע, ואז שחר נעלמה לנצח. אבל בגלל זה גילי הפכה לבת אדם רגילה ואז מתה אחרי מספר ימים. כשגילי מתה קרה נס: אלת המכשפות החייתה את גילי בגלל שגילי הייתה טובת לב למשפחתה, והצילה את כל האי ומאז גילי ומשפחתה גרים בחיים טובים.
האי של נמרוד / תמר אבן
היה היה פעם ילד. לילד קראו נמרוד, נמרוד היה ילד בישן. לא הכי מקובל בכיתה.
לנמרוד היה מקום אחד רק שלו. אף אחד לא ידע ,לא ההורים,לא החברים, אף אחד בכלל. והמקום הזה היה: אי. באי היה כל מיני דברים ישנים מן הבית שלו. הוא שאל אנשים אם יש להם דברים שהם לא צריכים ולקח מהם כדי שיהיה כיף להיות באי.
ביום הראשון של שנת הלימודים כל הילדים היו שמחים ומאושרים רק נמרוד לבד. כשהוא הגיע לכיתה שלו ראה ילד שהוא לא מכיר. המורה ציפורה אמרה: יש ילד חדש בכיתה שמו:אמיר.
אמיר היה ביישן בדיוק כמו נמרוד.
נמרוד הסתכל על הילד בחשד הילד הסתכל על הילד גם, פתאום לנמרוד עלה חיוך וגם לאמיר. אחרי הלימודים נמרוד הזמין את אמיר להיפגש,(כפי שלא נהג לעשות). והם שיחקו וסיפרו אחד לשני על עצמם. למחרת הם נפגשו שוב וסוף סוף נמרוד גילה למישהו על האי שלו, למי? לאמיר. נמרוד הזמין את אמיר לאי ואמיר נישבע שלא יגלה.
כל יום הם הלכו לאי, (האי נימצא בסוף השכונה שלו.) נהנו שם מאוד היה להם כיף והם נהיו החברים הכי טובים.
יום אחד אמיר ונמרוד ראו את האי הרוס כמה רהיטים אפילו נגנבו !
נמרוד בכה מאוד וגם אמיר, הרי זה הדבר הכי חשוב לנמרוד. יום למחרת אמיר בא לנמרוד ולא היה להם מה לעשות. הם הלכו לראות את המחנה ונמרוד שוב פרץ בבכי .
ופתאום לאמיר היה רעיון : הוא אמר: ראיתי בדרך שעברתי לפה מין מקום קטן, הוא די רחוק ואיש לא יודע עליו. חוץ ממני , ושמעתי שיש גם מזבלה שאפשר לקחת ממנה דברים. אז אפשר לעשות שם מחנה חדש.
נמרוד חיבק את אמיר ופתאום מהעצבות נמרוד הפך לאיש הכי שמח בעולם.
הוא היה מאושר מאוד. ומאז נמרוד ואמיר מבלים במחנה ונהנים מאוד מאוד.
רוצים לדעת איפה המחנה נמצא?..
הגיבור והנחש / רותם שריר
פעם לפני הרבה שנים ,בכפר בודד ,הייתה משפחה ענייה,ולהם תינוק קטן ושמו הרקולס.
הרקולס היה מאוד חזק.כשהרקולס התחיל ללכת הוא הצליח להרים
בכפר של הרקולס היה נחש גדול.הנחש היה גדול יותר מהטירה שעל ההר. היו לו עיניים צהובות ומפחידות.
הנחש פגע באנשי הכפר ,חנק והקיש אותם. הנחש הרס חלק גדול מהבתים בכפר.
כשהרקולס היה בן 10, הרקולס שמע שמועה שיש נחש גדול יותר מהטירה שעל ההר.
הנחש הרס חלק גדול מהבתים של אנשי הכפר. אפילו החיילים של המלך טוטו לא הצליחו להביס את הנחש הגדול והארסי.
הרקולס שהיה נער גם ניסה להביס את הנחש עם רוגטקה. הרקולס פגע לנחש בעיין, הנחש נפגע, אבל הנחש הצליף בהרקולס עם זנבו. הרקולס שוב ניסה ושוב ניסה עד שהיה מספיק גדול.
הרקולס הלך למקום שבו יש חרב קסמים, שאף אחד לא יצליח להוציא. הרקולס הצליח להוציא את חרב הקסמים והלך למקום שבו הנחש האיום. הרקולס נכנס לתוכו,
הנחש חכה להרקולס, הנחש והרקולס התחילו להילחם.
הרקולס שרט את הנחש, הרקולס תקע לנחש בעין. הרקולס התחיל לברוח כי הנחש הצליף בו. הנחש הכיש את הרקולס, הרקולס עשה את עצמו מת ואז פתאום הרקולס לקח את חרב הקסמים ותקע את החרב בנחש, הנחש מת.
הרקולס חזר לכפר, כולם שמחו הכפר עשה חגיגה לכבוד הרקולס.
פעם אחת מזמן מזמן טסתי לאפריקה ונחשו מה ראיתי!
לא תאמינו אבל בכל זאת אספר לכם
ראיתי גורי אריות קטנטנים ומתוקים שרק כרגע נולדו
ואפילו ראיתי איך הם נולדים.
היו שם -2-בנים ו- 3-בנות.
הבנים היו בצבע כתום כהה והבנות בצבע כתום בהיר.
הם שכבו לידה מתחת לעץ שיטה גדול.
פתאום הגיע ציד גדול וניסה לצוד את האריות.
רצתי אליהם מהר והגנתי עליהם מפני הציד וככה נהפכנו לחברים טובים מאוד.
הסוף
המסע בנגב האפל / איל
רציתי לספר לכם על סיפור שקרה לפני כמה שנים.
אני גר בנגב ואני גר בבית הכי עשיר כאן. הלכתי לישון וכשקמתי בבוקר ראיתי שכל הבית שלי מלא בעשן אחר כך יצאתי החוצה וראיתי שכמעט כל הבתים הרוסים. מהר רצתי אל שכני שביתם לא היה הרוס. דפקתי בדלת ואף אחד לא ענה, רצתי מהר אל עבר היער. פתאום נפלה אלי רשת ונלכדתי.
אחר כך הרגשתי דקירה ונרדמתי. כשקמתי גיליתי את עצמי תלוי מעל אש ענקית. הסתכלתי הצידה וראיתי מפלצות. ביקשתי מהם לשחרר אותי,
אבל הם נתנו לי תנאי. התנאי היה להרוג כל אדם שאני רואה. אמרתי אוקי, ומהר אחרי שהם שיחררו אותי ברחתי בריצה...
בדרך ראיתי שלושה עצים כרותים. לקחתי אותם, עשיתי מדורה ומחנה. בלילה לא יכולתי להירדם. פתאום עבר לידי בן אדם.
ביקשתי ממנו שיהיה איתי במחנה והוא הסכים. סיפרתי לו הכל.
פתאום שמעתי: "תהרוג אותו" והתעלמתי. פתאום שמעתי רישרושים ומהר מצאתי מקום מחבוא עם סכין שלוף מאחורי הגב.
פתאום מקום המחבוא שלי התפוצץ וכל חקולות נעלמו...
בסוף הסתבר לי שזה חלום.......
לוחם השדים / טוהר ברק
פעם לפני שנים רבות חי לוחם, קוטל, ציד שדים ושמו ברקון לוחם השדים. ברקון היה מהיר וזריז מאוד והוא היה גם חזק היה לו חרב קסומה שגם נתנה לו כוחות קסם. את חרבו הקסומה קיבל כשהרג את לוחם השדים הקודם בקרב. ברקון גם שמר על כפרו מכול שד שיבוא להרוס את הכפר. ואני גם אכיר לכם את דרקו השד החזק ביותר ביקום כולו שכולם פחדו ממנו.
יום אחד ברקון היה באמצע קטילת שד ושמו גידורה. גידורה היה שד מאוד חלש ולא היה ממש אתגר לברקון. ברקון השליך את גידורה למקום שאליו הוא שייך, בקלות, ופתאום הודיע לו שומר מלכותי שכמעט נהרס כל הכפר על ידי שד נורא. ברקון שאל מה הוא אמר והשומר ענה לו "הוא לא אמר כלום חוץ מ-לי קוראים דרקו ואני השד הנורא ביקום כולו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!".
אבל ברקון לא פחד. הוא הניף את חרבו הקסומה באויר ואמר "אני עוד אביס את השד הזה, אני נשבע !!!!!!!!!!." "אדוני" אמר השומר "השד גם השאיר את זה" זה היה פתק ובפתק היה כתוב "ברקון אני יודע שזו העיר שלך ואני רוצה להילחם בך כדי להוכיח שאני הכי חזק!!!!!!!!!!" נ.ב "תפגוש אותי ליד האצטדיון ב-3 אחר הצהרים ." השעה למלחמה הגיעה, ברקון ניכנס לאצטדיון ושם עמד דרקו. הם התחילו להילחם. הקרב היה קשה מאוד! הם נלחמו ונלחמו, הקרב היה אגדי, פתאום דרקו ירה כדור אופל. זה פגע בברקון וברקון נפל ארצה כולם חשבו שהוא מת אבל הוא התחיל להתאושש. ברקון ידע שדרקו יותר מדי חזק ופתאום ברקון ראה משהו נופל מהשמים. זה היה ספר. האלים שלחו לו ספר קסמים שיחזיר את דרקו לעולם שאליו הוא שייך. ברקון אמר את מילות הקסם והקרב נגמר...
הקופסא הסודית / שלי קובליו
פעם הייתה ילדה שקראו לה אור, אור הייתה ילדה בעלת שיער שחור ועיניים חומות לאור הייתה קופסה קטנה ששם שמרה את כל סודותיה הכמוסים.
יום אחד כשהלכה לבית הספר היא נתקלה בחברה שלה שהחזיקה בידה את הקופסא של אור, אור שאלה את החברה שלה למה היא לקחה לה אותה והחברה שלה ענתה לה: "גיליתי את כל הסודות הכמוסים שלך". אור כעסה מאוד וניסתה לקחת לה את הקופסא. אור לקחה לה את הקופסא ורצה הביתה כדי להחזיר את הקופסא להגיד להוריה את מה שקרה.
אור הייתה מאוד עצובה וכעסה מאוד כי עכשיו היא יודעת את כל הסודות שלה ובטח היא תספר לכולם אור החליטה שהיא הולכת אל החברה שלה ולהגיד לה שמה שהיא עשתה לא יפה.
אור הלכה אליה ואמרה שמה שהיא עשתה לא היה מעשה טוב כי את לא היית רוצה שיעשו לך את זה ולא רצית שאחר כך יספרו את זה לכל הילדים וכולם יצחקו עליך... החברה שלה הבינה שמה שהיא עשתה לא היה נעים היא סלחה לה והבטיחה שלעולם היא לא תעשה את זה. אור שמחה מאוד ושניהם החברות הכי טובות.
עלילות ציון וגילה / שקד לזרוביץ
פעם לפני הרבה שנים חיו משפחה האבא: גדעון האמא: יפית והילדים: ציון, וגילה.או-קי בו נתחיל בספור.
משפחת דקמן, חיה ברחוב יותר נכון, קיבוץ קטן. ציון וגילה, התאומים, התחילו ללמוד בכתה ג', אמא לקחה אותם לקנות תיקים לציון, היה קל לבחור לעומת זאת לגילה, היה מאד קשה בחירת התיק אז אמא אמרה לה:"מתוקה תבחרי מה שאת אוהבת". ביום הראשון של הלמודים גילה, התביישה לעומת זאת ציון נורא שמח כי הוא רצה להכיר חברים חדשים. המורה נכנסה לכתה ואמרה: "שלום ילדודס היום נעשה היכרות בין התלמידים" . ציון שמח ואמר בקול רם יש יש יש, כל הכתה הסתכלה וצחקה על ציון. ציון נעלב ובכה. המורה נגשה אל ציון ואמרה: "למה אתה בוכה מתוקי?" ציון, אמר:"כל הילדים הסתכלו אלי וצחקו אלי אז פשוט הרגשתי שאני עומד להתפוצץ בבכי" המורה אמרה: "מתוקי הם צחקו כי אתה ילד מתוק ומצחיק חברותי וידידותי" ציון אמר: "תודה לך מאד נחמת אותי אני מודה לך". הילדים למדו ונהנו בכיתה ג'. אמא באה לקחת אותם מבית הספר ושעלה:"איך המורה? איך התלמידים? מה למדתם? " גילה אמרה: "אמא חכי, שאלה- שאלה, לא כל כך מהר!!! " אמא אמרה: "או- קי בו נתחיל בשאלה הראשונה. " גילה אמרה: "המורה מתוקה ומצחיקה יש לה פשוט חוש-הומור!!! התלמידים נורא חמודים, יש לי כבר שתי חברות חדשות יהלי ולילך הן ממש מתוקות! אמא העיקר עשינו היכרות אבל גם התחלנו חוברת חדשה בחשבון ויש לי שעורי בית." אחרי הצהרים גילה הזמינה את לילך לביתה ואמרה לה:"איזה משחק את רוצה לשחק איתי דמקה או שש-בש, אני אלופה בדמקה". לילך אמרה: "גם אני אלופה בדמקה רוצה נגדי? " "או-קי בו נתחיל" לילך וגילה שחקו ונהנו לילך ניצחה, גילה חשבה שזה לא הוגן ואמרה ללילך: "את סתם רמאית סנובית ולוזרית אני לא רוצה להיות חברה שלך!!!!!! לילך נורא נעלבה והתחילה לבכות. אמא של גילה שמעה את הבכי ובאה לראות מה קרה. אמא של גילה שאלה את לילך מה קרה והיא אמרה: "בגלל שגילה הפסידה היא קראה לי מילים לא יפות". אמא של גילה אמרה לגילה להתפייס ולחזור להיות חברות. גילה הסכימה והתפייסה ואמרה: שולם שולם לעולם ברוגז ברוגז אף פעם!!! הסוף
טוב-טוב הגמד / אליהו ארזי
היו היה פעם גמד ושמו טוב טוב או בקיצור טובי.
לטוב טוב היו הרבה חברים וגם אויבים ואחד מהאויבים הוא חתול שחור.
טוב טוב גר ביער והוא מרפא חיות ואנשים וגם יש לו חבר שועל ושמו זריזי.
והנה אחד מסיפורי החתול השחור ונני.
יום אחד בהיר ויפה טוב טוב יצא אל מסיבה של אחיו בסטר.
לבסטר היתה נכדה ושמה נני.
במהלך המסיבה נני יצאה לנוח בזמן שנני נחה החתול השחור התנפל עליה וחטף אותה.
טוב טוב שמה את זעקתה של נני ורץ עם חבריו לעבר החתול השחור.
טוב טוב הקיר את המקום טוב ופקד להתפצל וכך הם הקיפו את החתול השחור ושחררו את נני וכך היה הכול טוב ויפה.
.JPG){kind=link}